מילון מונחים בסיסיים בנושא השקעות

מנהל תיקים - מנהל תיק ההשקעות מטעם בית ההשקעות (על פי רוב), שתפקידו לייעץ ללקוח ולבנות לו תיק השקעות המבוסס על 3 מרכיבים עיקריים:

1. ניתוח מצבו הפיננסי של הלקוח כולל הסכום שאותו מעוניין הלקוח להשקיע, נכסיו בנדל"ן, חסכונות פנסיונים, פיקדונות, משכנתא ועוד.
2. מטרות ההשקעה – חסכון לדירה, ללימודים, למכונית, פנסיה, שנת השתלמות, הגדלת רווחים וכדומה.
3. רמת הסיכון אותה מוכן הלקוח לקחת –  ככל שמידת הסיכון גבוהה יותר, כך הסיכוי לרווחים גבוהים יותר גדל. וההיפך, במידה וההשקעה לא תהיה טובה, כך ההפסדים יהיו גדולים.

לאחר בניית התיק, מנהל התיק מטפל בנכסיו וכספו של הלקוח תוך כדי שמירה על האינטרסים של הלקוח. הדבר נעשה ע"י ייפוי כוח אותו מקבל מנהל התיק מהלקוח, שיגביל אותו לפעולות הנדרשות לניהול התיק -  מכירה וקנייה של ניירות ערך ונכסים פיננסים. בתמורה לשירותו, מנהל תיקים מקבל אחוז מסוים מסך העמלות אותן משלם הלקוח לבורסה, או לחילופין אחוז מסוים מתיק הלקוח, שכן, ההשקעות מתבצעות דרך הבורסה בלבד.

תיק השקעות -  תיק השקעות (פורטפוליו) הוא מונח המתאר אחזקה של מגוון ניירות ערך כגון: מניות, אופציות, אגרות חוב, נדל"ן ועוד. את ניהול התיק יכול הלקוח לנהל בעצמו, תוך כדי התייעצות עם הגורמים המתאימים או לחילופין להשאיר את התיק לניהול של מנהל תיקים. מטרת תיק ההשקעות היא להקטין את הסיכון לאיבוד הכסף המושקע ע"י פיזור, כלומר השקעה במספר אפיקים מגוונים.

בורסה – המקום בו נסחרים ניירות הערך, מטבעי חוץ, סחורות, ביטוחים וכדומה. הבורסה מהווה מקום מפגש פיזי לקונים ומוכרים לעסקאות בתחום. המסחר נעשה ע"י חברי הבורסה (כל אדם שמונה לכך, והוא רשאי לסחור דרך הבורסה בהתאם לתנאי הקבלה והפעילות שלה), ואנשים מורשים בלבד.
אופי הפעילות וסוג השירות שנותנת הבורסה נקבע עפ"י תקנון המפרט את תחומי הפעילות שלה, אופן קביעת המחירים, המבנה הארגוני, הרכב מוסדותיה ומנהליה ועוד.

מדד המחירים לצרכן – מדד מחירים מדגמי של סחורות ושירותים בסיסיים הנחוצים לשם שמירה על רמת חיים בסיסית. מדד זה מפורסם מידי שנה ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל, ומציג עליות וירידות של מחירי מוצרי הבסיס והשירותים הניתנים. כאשר המדד עולה הדבר מצביע ישירות על אינפלציה (עליה כללית ברמת המחירים במדינה או בשוק מסוים כתוצאה מירידה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי) מול דפלציה (ירידה ברמת במחירים במדינה או בשוק מסוים, כתוצאה מעליה מתמשכת בערכו של המטבע המקומי) שנגרמת ע"י ירידה במדד.

נפח מסחר – מספר המניות אשר נמכרות ונקנות ביום במסגרת המסחר בבורסה לניירות ערך.

מעו"ף (נגזרים) – ראשי תיבות של מכשירים עתידים ופיננסיים. הכוונה היא לנגזרים המהווים מכשירים פיננסים וערכם תלוי (נגזר) מערכו של נכס בסיס אחר. שוק המעו"ף (נגזרים), נחשב לשוק בטוח יותר, מאחר והוא מאפשר למוכרים ולרוכשים להגן על השקעותיהם מפני עליות וירידות של המדד. כך לדוגמא נגזרים (ניירות הערך) על מדד ת"א 25 (נכס הבסיס) תלויים בערכם של המניות המרכיבות את המדד.

הרשות לניירות ערך – תפקידה של הרשות לפקח על תקינות והגינות ניהולה של הבורסה תוך כדי שמירה על עניינו של הציבור. הרשות מהווה גוף אוטונומי חוקי, וחבריה נבחרים בקפידה ע"י שר האוצר. בין היתר הרשות מאשרת לפרסום תשקיפי חברות המציעות לציבור ניירות ערך, והיא מוסמכת לחקור עבירות שנעשו לכאורה בשימוש בניירות ערך או בהקשרם או כל עבירה הקשורה במסחר בבורסה.   

ניירות ערך -   תעודות אותם מנפיקים בסדרות חברות פרטיות, אגודות שיתופיות, תאגידים ועוד. תעודות אלו מקנות זכות חברות או השתתפות בחברה שהנפיקה את התעודות. עפ"י רוב חברות פרטיות מנפיקות את ניירות הערך (מניות, אופציות, כתבי אופציות, אגרות חוב ועוד), על מנת לגייס כספים שלא כדרך הלוואות. שכן בדרך זו הם אינם מחויבים בריבית, ובמידה והחברה פושטת רגל, הם לא יהיו מחויבים בהחזרי כספים. הנפקת ניירות ערך הופכת את החברה לחברה ציבורית, למעט מקרים בהם מנפיקה החברה אגרות חוב בלבד. אלו מהוות הלוואה זמנית לחברה, אותה תצטרך להחזיר בריבית או בצמוד למדד. אגרות חוב אינן מקנות לרוכש אותן זכויות מרווחי החברה או השתתפות בה. אלא התחייבות מהחברה להחזרת הכסף בהתאם להסכם בלבד.

ניירות ערך הניתנים להמרה - ניירות ערך אשר ניתן להמיר במניות או בזכות לקנות: אופציות, מניות, איגרות חוב, איגרות חוב הניתנות להמרה.   

תשואה – הכנסה או רווח הנמדדים באחוזים לפי סך ההשקעה, אותם מקבל המשקיע לאחר תקופה מסוימת מהשקעתו. עפ"י רוב את סך התשואה מקבלים בתום שנה. חישוב התשואה נעשה ע"י התחשבות במספר גורמים: מועד ההשקעה, רווח ההשקעה באחוזים מסך ההשקעה ומועד קבלת התשואה. ככל שאחוזי הרווחים עולים וזמן הפקת הרווחים יורד, כך התשואה גדלה. במידה ואחוזי הרווחים הם נמוכים או לחילופין מדובר בהפסדים, מדובר בתשואה נמוכה.

תשואה נומינלית - חישוב התשואה לתקופה מסוימת בהתחשב בשיעור האינפלציה.

תשואה ריאלית - הרווח הסופי המתקבל לאחר פירעון מועד ההשקעה, לאחר ניכוי שער האינפלציה בתקופת ההשקעה.

כתב אופציה - מסמך אותו מנפיקה החברה, אשר כולל הקניית זכויות קנייה של מניות החברה למשקיע, בהתאם לתנאים הכתובים, לתקופה שלא תעלה על 5 שנים. כעבור 5 שנים לא יהיה ניתן לממש את כתב האופציה או לסחור בו. עפ"י רוב יונפק כתב האופציה בצמוד לניירות ערך כמו מניות ואיגרות חוב הניתנות להמרה. לאחר תקופה מסוימת כתב האופציה ייפרד מנייר הערך וייסחר בבורסה כנייר ערך בפני עצמו. התשלום על כתב האופציה מחולק לשניים: בעת קנייתו, ובעת המרתו במניה או אגרת חוב. כתב האופציה מאופיין בתנודות גבוהות בסחירתו בבורסה, משום כך הוא נחשב כמוסכן.

אופציית מעו"ף - מציעה מכירה או קנייה של נכס שמדדו הוא מעו"ף. זוהי האופציה הנפוצה ביותר בישראל.

אופציית מכר - הכוללת בתוכה חיוב המוכר של האופציה לקנות מידי הרוכש כמות מוסכמת של ניירות ערך ספציפיים, בתקופה מסוימת שנקבעה מראש על ידי שניי הצדדים, כאשר התקופה המקובלת היא 30 עד 90 יום. הקונה משלם למוכר האופציה פרמיה קבועה בעבור הרכישה.

אופציית רכש - אופציה הנותנת את האפשרות למחזיק בה לקנות נייר ערך מסוים או בסיס לדוגמת מדד מעו"ף, תמורת תשלום קבוע (פרמיה) לתקופה מסוימת.

נכס בסיס - כחלק מחוזה האופציה רשום הנכס בסיס כזכות לקונה האופציה לקנות או למכור אותו בהתאם לסעיפי החוזה בנדון. נכס בסיס יכול להיות: מניות רגילות, מדד מניות, שערי ריבית, מדד איגרות חוב ועוד.

מניה -  נייר ערך המקנה לבעליו את ההשתתפות והזכויות לרווחים המתקבלים.

קרנות נאמנות - כלי פיננסי המאפשר רכישה של ניירות ערך ע"י השתתפות בתיק השקעות המתנהל בשותפות עבור המשקיעים בקרן, באמצעות חברה לניהול קרנות נאמנות.  

נאמן (קרן) – חברה או אגודה בעלת הון עצמי (לדוגמה בנק מסוים, חברת השקעות בניירות ערך, חברת נאמנות וכו')  אשר מחזיקה ברשותה קרן נאמנות, לאחר שמונתה ע"י החוק, ומנהלת את תיק ההשקעות של הקרן נאמנות בעבור בעלי היחידות המשתתפים בה. הנאמן מחויב לפעול עפ"י תקנון הקרן. אשר מציג את תמהיל ההשקעות של הקרן (אחוזי איגרות החוב, מניות ועוד), כאשר תפקיד הנאמן הוא לפקח על ביצוע מדיניות ההשקעה של הקרן.

איגרת חוב - נייר ערך המהווה עירבון לבעליו להחזר כספי בתום מועד מסוים או בהתקיים תנאי מסוים. בסוף התקופה יוחזר הכסף לרוכש איגרת החוב בתוספת ריבית שנקבעה טרם הקנייה. במקרה של התפרקות החברה, הלווה יהיה זכאי בעל איגרת החוב לזכות קודמת לחלוקת נכסים לנושים ובמקרה של איגרת חוב ממשלתית יהיה זכאי בעל איגרת החוב לקבלת כספו בתוספת ריבית שנקבעה בהתאם למדד (נקרא גם מק"מ) -אלו הן גם שתי איגרות החוב הנפוצות ביותר.

איגרת חוב להמרה - נייר ערך שבעת הנפקתו קבעה החברה המנפיקה כחלק מתנאיה, שהיא מאפשרת למחזיק בה להחליפו בנייר ערך אחר של החברה.

נזילות – אחד המדדים למידת הבשלות של השוק הפיננסי. נזילות היא יכולת שוק ניירות הערך להכיל מסחר גדול של ניירות ערך ללא שינויים משמעותיים במחירים השוטפים בו. את רמת הנזילות ניתן לדרג באמצעות כמות מסחר ניירות הערך של מניות, איגרות חוב, קופות גמל, קרנות נאמנות, תוכניות חסכון (כאלו שניתנות לפירעון מוקדם) ועוד הנסחרים במקום. 

אנליסט - אדם שמתוקף תפקידו ולימודיו האקדמיים מוסמך להעריך את מצב השוק כולל צפייה של עליות או ירידות של מניות לפי מצב החברות. תוך כדי התחשבות במספר קריטריונים: מצבה הפיננסי של החברה, התחום בו היא עוסקת והערכת סיכוייה לעתיד. האנליסט יכול להמליץ על קנייה, מכירה או אחזקת המנייה לטווח הארוך, כולל הערכת שוויה בעתיד.

בעל עניין – בעל מניות בחברה מסוימת המחזיק בלפחות 5% מהמניות שלה.