עובדה מעניינת מאוד היא, שכ-80% מהשכירים במשק זכאים מידי שנה ל החזרי מס אך רק חלק קטן מהם נוקט בפעולות הדרושות על-מנת לממש את זכותו להחזרים אלה. מה הן הסיבות לכך ומה ראוי לעשות בקשר לכך?
מערכת המיסוי במדינת ישראל מסובכת עד מאוד, וכדי לחשב נכונה את שיעור המס המדוייק יש להתחשב במספר גדול של משתנים, ומעסיקים וחשבי שכר אינם תמיד מודעים לשינויים אישיים במצבו של העובד או לפעולותיו הכספיות הפרטיות. שכירים שיוצאים מן ההנחה ש"הכל אוטומטי" ושחישוב המס שלהם מדוייק ומתחשב בכל הפרמטרים האישיים שלהם פשוט טועים. להלן כמה מן המצבים והנתונים שמזכים שכירים בהטבות מס שבדרך כלל אינן ממומשות:
מקומות מגורים מסוימים (איזורים מועדפים); תקופות אבטלה, החלפת מקום עבודה, חופשה ללא תשלום או מחלה; פיטורין או יציאה לפנסיה; מעמד אישי מיוחד (עולה חדש, תושב חוזר, אקדמאי, חייל משוחרר); נכות, מוגבלויות של בן משפחה, הוצאות סיעודיות ורפואיות חריגות; הכנסות מכמה מקורות במקביל; תרומות לעמותות; הפקדות לקופות גמל ולקרנות השתלמות (מעבר לסכומים שמפקידים המעביד והעובד אוטומטית); ביטוחים – ביטוחי חיים, משכנתא ואובדן כושר עבודה; השתלמויות מקצועיות; הוצאות נסיעה לעבודה וממנה; מצב משפחתי – משפחות חד-הוריות, גירושין, תשלום מזונות, לידה; ילדים נטולי יכולת... ועוד.
הרשימה הזאת פשוט מדהימה. השכירים אינם מדווחים על כל שינוי ועל כל גורם שעשוי להשפיע, וגם אם ידווחו, כל מקרה ומקרה חייב להיבחן לגופו ומערכות השכר האוטומטיות אינן בנויות לכך. מה עושים? ובכן, יש שלושה דברים פשוטים שכדאי לעשותם:
א. להקפיד לדווח למקום העבודה על כל שינוי או מצב חריג;
ב. להקפיד על שמירת כל אסמכתא, אישור וקבלה שקשורים באחד מן המצבים הללו;
ג. בתום שנת המס למלא ולהגיש למס ההכנסה דו"ח שנתי, או לפנות ליועץ מס שיעשה זאת. החזרי מס הם דבר שאף אחד לא יתנגד אליו...
ההשקעה קטנה עד מאוד, הרווח יכול להיות גדול. כדאי!